פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי לוקס, הברית החדשה
ח ויהי אחרי-כן ויעבר מעיר אל-עיר ומכפר אל-כפר קורא ומבשר את-מלכות האלהים ושנים העשר אתו: 2 ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים: 3 ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן: 4 ויהי בהתאסף המון עם-רב אשר יצאו אליו מכל-עיר ועיר וידבר במשל: 5 הזורע יצא לזרע את-זרעו ובזרעו נפל מן-הזרע על-יד הדרך וירמס ויאכלהו עוף השמים: 6 ויש אשר נפל על-הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה-לו לחה: 7 ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו: 8 ויש אשר נפל על-האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים ויכל לדבר ויקרא מי אשר אזנים לו לשמע ישמע: 9 וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה: 10 ויאמר לכם נתן לדעת את-סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו: 11 וזה הוא המשל הזרע הוא דבר-אלהים: 12 ואשר על-יד הדרך הם השמעים ואחר-כן בא השטן ונשא את-הדבר מלבם פן-יאמינו ונושעו: 13 ואשר על-הסלע הם השמעים את-הדבר ומקבלים בשמחה ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור: 14 ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והולכים להם וימכו ודאגות העולם ועשרו ותאותיו יבלעו אתם ופרי לא-ישוו למו: 15 ואשר באדמה הטובה הם השמרים את-הדבר אשר שמעו בלב טוב וטהור ועשים פרי בתוחלת: 16 ואין-איש מדליק נר ומכסה אותו בכלי ולא ישימהו תחת המטה כי על-המנורה יעלהו למען יראו כל-באי הבית את-האור: 17 כי אין-דבר סתום אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ויצא לאור: 18 לכן ראו איך תשמעון כי כל-אשר יש-לו נתון ינתן לו וכל-אשר אין יש-לו גם את-אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו: 19 ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם: 20 ויגד-לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך: 21 ויען ויאמר אליהם אלה הם אמי ואחי השמעים את דבר האלהים ועשים: 22 ויהי היום וירד אל-אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל-עבר הים וישוטו הימה: 23 ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על-הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה: 24 ויגשו ויעירו אותו ויאמרו מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי-ים וישתקו ותהי דממה: 25 ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל-רעהו מי אפוא הוא המצוה גם-את-הרוחות ואת-המים ושמעו לו: 26 ויעברו ויבאו אל-ארץ הגדריים אשר ממול הגליל: 27 ויעל אל-היבשה ויפגשהו איש יצא מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם-בקברים: 28 וירא את-ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה-לי ולך ישוע בן-אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני: 29 כי הוא צוה את-הרוח הטמא לצאת מן-האיש כי ימים רבים תפש בו ויאסר בזיקים וישמר בכבלים והיה כי ינתק את-המוסרות ונדח ביד השד אל-המדברות: 30 וישאל אתו ישוע לאמר מה-שמך ויאמר לגיון שמי כי-שדים רבים נכנסו בו: 31 ויתחננו לו לבלתי צות אתם לרדת אל-התהום: 32 ושם עדר חזירים רבים רעה בהר ויתחננו לו להניח להם לבוא בתוכם וינח להם: 33 ויצאו השדים מן-האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן-המורד אל-הים ויטבע: 34 והרעים ראו את אשר נעשה וינוסו ויגידו הדבר בעיר ובכפרים: 35 ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל-ישוע וימצאו-שם את-האדם אשר יצאו ממנו השדים והוא ישב לרגלי ישוע מלבש בגדים וטוב-שכל וייראו: 36 ויגידו להם הראים איך נרפא אחוז השדים: 37 ויבקשו ממנו כל-המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי-אימה גדולה נפלה עליהם וירד באניה וישב: 38 ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע ויאמר: 39 שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה-לך האלהים וילך לו וישמע בכל-העיר את-הגדלות אשר עשה-לו ישוע: 40 ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו: 41 והנה איש ושמו יאיר והוא ראש הכנסת ויבא ויפל לרגלי ישוע ויתחנן-לו לבוא אתו אל-ביתו: 42 כי בת יחידה לו כבת שתים-עשרה שנה והיא נטתה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם: 43 ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל-מחיתה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה: 44 היא קרבה מאחריו ותגע בכנף בגדו ויעמד זוב דמיה פתאם: 45 ויאמר ישוע מי-זה נגע-בי ויכחשו כלם ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי: 46 ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה: 47 ותרא האשה כי לא-נסתרה ממנו ותגש בחרדה ותפל לפניו ותגד באזני כל-העם על-מה נגעה בו ואת אשר נרפאה פתאם: 48 ויאמר אליה (חזקי) בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום: 49 עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל-תטריח את-המורה: 50 וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל-תירא רק-האמן והיא תושע: 51 ויבא הביתה ולא-הניח לאיש לבוא אתו בלתי לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה: 52 וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל-תבכו כי לא מתה אך-ישנה היא: 53 וישחקו עליו באשר ידעו כי-מתה: 54 והוא אחז בידה ויקרא ויאמר הילדה קומי: 55 ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת-לה לאכול: 56 ויתמהו אביה ואמה ויצו עליהם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה: