פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי יוחנן, הברית החדשה

הבשורה הקדושה על-פי יוחנן פרק ד

ד   ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד וגם הטביל תלמידים הרבה מיוחנן: 2 ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם-תלמידיו: 3 ויצא מארץ יהודה וילך שנית הגלילה: 4 ויהי לעבר דרך ארץ שמרון: 5 ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר ממול חלקת השדה אשר-נתן יעקב ליוסף בנו: 6 ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן-הדרך וישב-לו על-הבאר והעת כשעה הששית: 7 ותבא אשה שמרונית לשאב-מים ויאמר אליה ישוע תני-נא לי לשתות: 8 כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל: 9 ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי-לא יתערבו היהודים עם-השמרונים: 10 ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את-מתת האלהים ומי זה האמר אליך תני-נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים: 11 ותאמר אליו האשה אדני כלי אין-לך לשאב-בו והבאר עמקה ומאין לך מים חיים: 12 הגדול אתה מיעקב אבינו אשר נתן-לנו את-הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו: 13 ויען ישוע ויאמר אליה כל-השתה מן-המים האלה ישוב ויצמא: 14 ואשר ישתה מן-המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן-לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולם: 15 ותאמר אליו האשה אדני תנה-לי המים ההם למען אשר לא-אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב: 16 ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום: 17 ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש: 18 כי בעלים חמשה היו לך ואשר עתה לך איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת: 19 ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה: 20 אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה:) 21 ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא תשתחוו לאב בהר הזה ולא בירושלים:) 22 אתם משתחוים אל-אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל-אשר ידענו כי הישועה מן-היהודים היא: 23 אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב: 24 האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת: 25 ותאמר אליו האשה ידעתי כי-יבא המשיח אשר יקרא לו כריסטוס הוא יבוא ויגיד לנו את-כל: 26 ויאמר אליה ישוע אני המדבר אליך אני הוא 27 עוד הוא מדבר כזאת ותלמידיו באו ויתמהו על-דברו עם-אשה ואיש לא אמר-לו מה-תשאל או מה-תדבר עמה: 28 והאשה עזבה את-כדה ותלך העירה ותאמר אל-האנשים: 29 באו וראו איש אשר הגיד לי כל-אשר עשיתי אולי זה הוא המשיח: 30 ויצאו מן-העיר ויבאו אליו: 31 המה טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל-נא אדני: 32 ויאמר אליהם יש-לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם: 33 ויאמרו התלמידים איש אל-רעהו הכי הביא לו איש לאכל: 34 ויאמר אליהם ישוע מאכלי עשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו: 35 הלא אתם תאמרו עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי-כבר הלבינו לקציר: 36 והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולם למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר: 37 כי בזאת יאמן המשל כי זה זרע ואחר יקצר: 38 אנכי שלחתי אתכם לקצר את-אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם: 39 ושמרנים רבים מן-העיר ההיא האמינו בו על-דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את-כל-אשר עשיתי: 40 ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים: 41 ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו: 42 ויאמרו אל-האשה מעתה לא-בגלל מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי-אמנם זה הוא (המשיח) מושיע העולם: 43 ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה: 44 כי הוא ישוע עצמו העיד אשר אין כבוד לנביא בארץ מולדתו: 45 ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל-אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם-המה עלו לחג את-החג: 46 ויבא ישוע עוד הפעם אל-קנה אשר בגליל אל-מקום אשר שם המים ליין ויהי איש מעבדי המלך ובנו חלה בכפר-נחום: 47 ויהי כשמעו כי-בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את-בנו כי נטה למות: 48 ויאמר אליו ישוע אם-לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו: 49 ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה-נא בטרם ימות בני: 50 ויאמר אליו ישוע לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר-דבר אליו ישוע וילך: 51 ויהי ברדתו ויפגעו-בו עבדיו ויבשרו אתו כי-חי בנו: 52 וידרש מאתם את-השעה אשר רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית רפתה ממנו הקדחת: 53 וידע אביהו כי היתה השעה אשר אמר-לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל-ביתו: 54 זה האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל:

פרק הבא, הבשורה הקדושה על-פי יוחנן, הברית החדשה