פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי מרקוס, הברית החדשה
ט ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש בעמדים פה אשר לא-יטעמו טעם מיתה עד כי-יראו מלכות האלהים באה בגבורה: 2 ואחרי ששת ימים לקח ישוע את-פטרוס ואת-יעקב ואת-יוחנן ויעלם לבדם עמו על-הר גבה וישתנה לעיניהם: 3 ויזהירו בגדיו ויהיו לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם: 4 וירא אליהם אליהו ומשה ויהיו מדברים עם-ישוע: 5 ויען פטרוס ויאמר אל-ישוע רבי טוב לנו להיות פה נעשה-נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת: 6 כי לא-ידע מה-ידבר כי נבהלו: 7 ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן-הענן קול אמר זה בני ידידי אליו תשמעון: 8 ויביטו פתאם כה וכה ולא-ראו עוד איש בלתי את-ישוע לבדו אתם: 9 וירדו מן-ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את-אשר ראו עד כי-יקום בן-האדם מן-המתים: 10 וישמרו את-הדבר בלבבם וידרשו לדעת התקומה מן-המתים מה-היא: 11 וישאלהו לאמר מה-זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה: 12 ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את-הכל ומה-כתוב על בן-האדם הלא אשר יענה הרבה וימאס: 13 אבל אמר אני לכם גם-בא אליהו וגם-עשו לו כרצונם ככתוב עליו: 14 ויהי כבואו אל-התלמידים וירא עם-רב סביבותם וסופרים מתוכחים עמם: 15 וכל-העם כראותם אתו כן תמהו וירוצו אליו וישאלו-לו לשלום: 16 וישאל את-הסופרים מה-אתם מתוכחים עמהם: 17 ויען אחד מן-העם ויאמר רבי הבאתי אליך את-בני אשר-רוח אלם בקרבו: 18 ובכל-מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק שניו ויבש גופו ואמר אל-תלמידיך לגרשו ולא יכלו: 19 ויען ויאמר להם הוי דור חסר אמונה עד-מתי אהיה עמכם עד-מתי אשא אתכם הביאו אתו לפני: 20 ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו ויזעזענו הרוח פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו: 21 וישאל את-אביו כמה ימים היתה-לו זאת ויאמר מימי נעוריו: 22 ופעמים רבות הפיל אתו גם-באש גם-במים להאבידו אך אם-יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו: 23 ויאמר אליו ישוע לאמר אם-תוכל אמרת כל יוכל המאמין: 24 ויתן אבי הילד את-קלו בבכי ויאמר אני מאמין אדני עזר-נא לחסרון אמונתי: 25 וירא ישוע את-העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא ויאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל-תסף לבוא-בו עוד: 26 ויצעק ויזעזע אתו מאד ויצא ויהי כמת ורבים אמרו כי גוע: 27 ויחזק ישוע בידו ויעירהו ויקם: 28 ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם אתו לבדם לאמר מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו: 29 ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם-בתפלה ובצום: 30 ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש: 31 כי היה מלמד את-תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן-האדם להמסר בידי בני-אדם ויהרגהו ואחרי מותו יקום ביום השלישי: 32 והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו: 33 ויבא אל-כפר-נחום ויהי בבית ויאמר אליהם מה התוכחתם איש עם-רעהו בדרך: 34 ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הגדול בהם: 35 וישב ויקרא אל-שנים העשר ויאמר אליהם איש כי-יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם: 36 ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם: 37 המקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי והמקבל אותי איננו מקבל אותי כי אם-את אשר שלחני: 38 ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא-הלך אחרינו: 39 ויאמר ישוע אל-תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר-בי רעה: 40 כי כל אשר איננו לצרינו לנו הוא: 41 כי כל-המשקה אתכם כוס מים בשמי באשר למשיח אתם אמן אמר אני לכם לא-יאבד שכרו: 42 וכל-המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח-רכב על-צוארו והשלך בים: 43 ואם-ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא לחיים ואתה קטע מהיות לך שתי ידים ותלך אל-גיהנם אל-האש אשר לא תכבה: 44 אשר-שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה: 45 ואם-רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא לחיים ואתה פסח מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל-האש אשר לא תכבה: 46 אשר-שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה: 47 ואם-עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא במלכות האלהים בעל עין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם: 48 אשר-שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה: 49 כי כל-איש באש ימלח וכל-קרבן במלח ימלח: 50 טוב המלח ואם-המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי-לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם: