פרק קודם, הבשורה הקדושה על-פי מרקוס, הברית החדשה
ה ויבאו אל-עבר הים אל-ארץ הגדרים: 2 הוא יצא מן-האניה והנה-איש אשר-רוח טמאה בו בא לקראתו מבין הקברים: 3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא-יכל איש לאסרו: 4 כי-פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את-העבתים וישבר את-הכבלים ואיש לא עצר כח לכבשו: 5 והוא תמיד לילה ויומם בהרים ובקברים צעק ופצע את-עצמו באבנים: 6 ויהי כראתו את-ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו: 7 ויזעק קול גדול ויאמר מה-לי ולך ישוע בן-אל עליון הנני משביעך באלהים אשר לא תענני: 8 כי הוא אמר אליו צא רוח הטמאה מן-האדם הזה: 9 וישאל אתו מה-שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי-רבים אנחנו: 10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל-מחוץ לארץ: 11 ועדר חזירים רבים היה שם רעה במורד ההרים: 12 ויתחננו-לו כל-השדים לאמר שלחנו אל-החזירים ונבאה אל-תוכם: 13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן-המורד אל-הים והם כאלפים במספר ויטבעו בים: 14 וינוסו רעי החזירים ויגידו את-הדבר בעיר ובשדות ויצאו לראות את-אשר-נהיתה: 15 ויבאו אל-ישוע ויראו את-אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש בגדים וטוב-שכל וייראו: 16 ויגידו להם הראים את-אשר נעשה לאחוז השדים ואת-דבר החזירים: 17 ויתחננו לו לסור מגבוליהם: 18 ויהי ברדתו אל-האניה ויתחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו: 19 ולא הניח לו ויאמר אליו שוב לביתך אל-משפחתך והגד להם את-הגדלות אשר-עשה לך יהוה ויחנ: 20 וילך ויקרא בעשר הערים את-הגדולות אשר-עשה לו ישוע ויתמהו כלם: 21 וישב ישוע לעבר באניה אל-עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על-שפת הים: 22 והנה-בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו: 23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד-למות אנא בוא-נא ושים ידיך עליה למען תושע ותחיה: 24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו: 25 ואשה היתה בזוב דמיה שתים עשרה שנה: 26 והיא נענה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את-כל אשר-לה ולא להועיל כי אם כבדה מחלתה מאד: 27 ויהי כשמעה את-שמע ישוע ותבוא בתוך המון העם מאחריו ותגע בבגדו: 28 כי אמרה אך אגע בבגדיו ואושעה: 29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה: 30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי: 31 ויאמרו אליו תלמידיו הנך ראה את-ההמון דוחק אתך ואמרת מי-נגע בי: 32 ויבט סביב לראות את-אשר עשתה זאת: 33 והאשה יראה וחרדה כי ידעה את-אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד-לו את כל האמת: 34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך: 35 עודנו מדבר והנה אנשים באים מבית-ראש הכנסת ויאמרו בתך מתה למה תטריח-עוד את המורה: 36 וכשמע ישוע את-הדבר אשר דברו ויאמר אל-ראש הכנסת אל-תירא רק האמינה: 37 ולא נתן איש ללכת אתו זולתי פטרוס ויעקב ויוחנן אחי יעקב: 38 ויבא בית-ראש הכנסת וירא מהומת הבכים והמיללים בקול גדול: 39 ויבא ויאמר אליהם מה-תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך-ישנה היא: 40 וישחקו לו והוא הוציא את-כלם ויקח את-אבי הנערה ואת-אמה והאנשים אשר אתו ויבא אל-החדר אשר-שם שכבת הנערה: 41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי פרושו ילדה אני אמר לך קומי נא: 42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת-שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה: 43 ויזהר אותם מאד לאמר אל-יודע הדבר לאיש ויצו לתת לה לאכול: